עבודה עברית חלק ג' - העובדים

{הערת המערכת: זהו מאמר אותו ערכתי עבור בלוג אחר "ינון עצבני"

אזהרה: האחריות על קריאת הטור היא על המשתמשים בלבד, ואין המערכת אחראית למה שיקרה לקוראים כתוצאה מכך}

המאמר המלא בקישור הבא:

http://www.ptneto.co.il/b/עובדים_עלינו

עבודה עברית חלק ב' - מנהלים

{הערת המערכת: זהו מאמר אותו ערכתי עבור בלוג אחר "ינון עצבני"

אזהרה: האחריות על קריאת הטור היא על המשתמשים בלבד, ואין המערכת אחראית למה שיקרה לקוראים כתוצאה מכך}

המאמר המלא בקישור הבא:

http://www.ptneto.co.il/b/מה_התפקיד_שלי_מומלץ_לסמנכ_ל_

עבודה עברית חלק א' - משאבי אנוש

{הערת המערכת: זהו מאמר אותו ערכתי עבור בלוג אחר "ינון עצבני"

אזהרה: האחריות על קריאת הטור היא על המשתמשים בלבד, ואין המערכת אחראית למה שיקרה לקוראים כתוצאה מכך}

המאמר המלא בקישור הבא:

http://www.ptneto.co.il/b/_תודה_לחגית_ממשאבי_אנוש_

הוצא מהקשרו

- מבחינת אמצעי התקשורת, החדשות הכי טובות הן החדשות הרעות...
- בישראל, התקשורת אינה מסקרת את המציאות, אלא יוצרת אותה.
(מתוך טור הדעה "סכינים בגוף האומה")

סכינים בגוף האומה (על התקשורת הישראלית)

{הערת המערכת: זהו מאמר סאטירי/פילוסופי אותו ערכתי עבור בלוגר אחר: ינון בוים. 

מומלץ מאד לשים שכפ"צים...}

לא ברור מדוע מהדורות החדשות של סוף השבוע הרבו לסקר את אירוע הדקירה במצעד הגאווה בירושלים.

אצלנו, ביום שיעבור ללא אף דקירה, צריך לפתוח את מהדורת החדשות כך: "היום לא הייתה אף דקירה בארץ".

בהזדמנות זו אני רוצה לפנות לכל הרוצחים ולכל אלה השוקלים לעסוק במלאכה זו בעתיד. אולי תחשבו פעמיים? אבל יש לי עוד בקשה: אם כבר החלטתם ללכת על זה בכל זאת - השתדלו לבחור את הקרבן בקפידה. השתדלו שזה לא יהיה נציג המזוהה עם מגזר מסוים, על מנת לא לאפשר לתקשורת ולפוליטיקאים לחגוג. מעכשיו השתדלו להימנע מרצח של: מתנחלים, שמאלנים, חרדים, ערבים, להט"בים וילדים פלסטינים. כי מה בסך הכל אנחנו מבקשים? להתיישב מול הספה ולצפות באחת מתוכניות הראליטי המטופשות. אבל מה, בגללכם כל לוח השידורים משתנה, התקשורת יוצאת מדעתה, הפוליטיקאים יוצאים מהחורים ומרק צוקרברג צריך לקנות שרתים חדשים שיוכלו לאחסן את כל התגובות של עדר הגולשים. למה להפר את שלוות העולם? אתם יכולים פשוט להרוג "סתם" אנשים רגילים, כמו שאתם עושים כל יום, והעולם ימשיך לנהוג כמנהגו. הרי ל"סתם" אנשים אין אימא, אבא או אחות. הם יקבלו מקסימום ידיעה קטנה בעמוד פנימי בעיתון, או פוסט קטן. זה לא יפריע לאף אחד.

זה לא במקרה שהתקשורת כל כך מזדרזת להכריז על "מצב חירום" או "מלחמה" לאחר אירועים נקודתיים כאלו.

בואו נחשוב לרגע, מי עשוי להרוויח ממצב של הסלמה או מלחמה? החיילים הנאבקים בחזית ומסכנים את חייהם – בטח שלא. האזרחים החשופים בעורף – וודאי שלא. המשק שנפגע כלכלית – גם כן לא. אז מי? רק אמצעי התקשורת. הרי במצב של מלחמה אנשים מרותקים לטלוויזיה יום ולילה, והקריינים, הכתבים והפרשנים הופכים לכוכבים בלתי מעורערים, שאי אפשר בלעדיהם.

צריך להבין: חדשות רעות זה עסק טוב מאד, ועבור אמצעי התקשורת, החדשות הכי טובות הן החדשות הרעות.

אחת השיטות שפותחו בארץ כדי ללבות את היצרים ולחמם את האווירה, היא שיטת מכבסת המילים. המטרה היא כאמור לנסות ולגרום להסלמה טוטאלית, כדי להגדיל את הרייטינג. "מצב חירום לאומי"? "מלחמה"? כנראה ששכחתם מה היה ב"צוק איתן" ו"מלחמת לבנון השנייה" (שלא לומר יום כיפורים ו"שלום הגליל").

אין זה גם מקרי שביטויים מופרכים אחרים כגון "פשע שנאה" או "מתקפת טרור יהודי" הפכו לשגרה. מה זאת אומרת "פשע שנאה" - ואם זו הייתה "סתם" דקירה של פלוני את אלמוני על ויכוח על מקום חניה או בדיסקוטק, אז זה היה פשע ממניעים הגיוניים וסבירים? ומה זאת אומרת "מתקפת טרור יהודי" – תגידו השתגעתם? טרור זה פשע מאורגן, עם היררכיה, עם תשתיות, עם זרועות, עם משאבים, עם תמיכה של משטרים שלמים. לא כל פגיעה אכזרית בחפים מפשע היא בהכרח טרור.

אפשר לומר בשקט שבישראל, התקשורת אינה מסקרת את המציאות, אלא יוצרת אותה.

אבל, אל תעשו לעצמכם חיים קלים. זה לא רק התקשורת, זה גם הציבור – אנחנו. לאחר אירועי סוף השבוע, העלנו אלפי פוסטים בפייס שרובם ככולם פשוט אותו הדבר. הפכנו לעדר של חנפנים מזועזעים ומתלהמים, שאיבד כל פרופורציה. הלו? מלחמת העולם השלישית עוד לא פרצה והאיראנים עדיין לא תקפו אותנו עם פצצת אטום. ומה עוד? כאשר מתרחשים אירועים כאלו מיד קופצים ובאים כל מיני חכמולוגים שדורשים להגדיל מיד את "התקציב למאבק בפשעים מסוג זה" (ידעתם שיש תקציב כזה?). זה בערך כמו שתהיה מחר תאונה קשה באיילון צפון ואז יבוא לאולפן נציג ארגון הנהגים החופשיים וידרוש את הגדלת תקציב משרד התחבורה לטיפול בכבישים מהירים בתוך ערים גדולות.

הלו, ממה אתם כל כך מזועזעים? מה חשבתם, שכאן בארץ הקודש אין מטורללים ומופרעים? מה חשבתם, שאנחנו איזה זן קדוש ונעלה במיוחד, שמשוגעים כאלה יש רק בצרפת וארה"ב? אם אתם רוצים לטפל בתופעת האלימות בחברה הישראלית אז בואו נתמודד עם שורשי הבעיה אבל זעזועים וגינויים הם חסרי כל טעם.

בכלל, אני מציע שנכריז על יום בשנה (אבל רק יום אחד) שיקרא בשם: "יום המתלוננים והמתלהמים הכלל ארצי".

מה שעוד מעצבן אותי הם אותם פוליטיקאים שקיוויתי לא לשמוע מהם עד מערכת הבחירות הבאה (האמת היא שקיוויתי לא לשמוע מהם בכלל), הרוכבים על הפסטיבל התקשורתי הזה על מנת להזכיר לכולם את קיומם, ובכלל זה את העובדה ש"הממשלה לא מתפקדת" ו"ראש הממשלה נכשל".

אני בטוח שיש לפחות כמה רוצחים פוטנציאלים שישבו בבית ותכננו לפגוע בקרוב במישהו מהקהילה הלהט"בית אבל עכשיו, אחרי שהם שמעו את איציק שמולי טוען שגם הוא שייך לקהילה, אין ספק שהתוכניות שלהם ישתנו. אם זכרוני אינו מטעני, נדמה לי שאיציק שמולי זה אותו אחד שניצל את הנאום הראשון שלו בכנסת כדי להתלונן על כך שפיטרו את אבא שלו, לא? אבל מה שאני בטוח זוכר, זה שהוא היה מראשי המחאה החברתית ב-2011. העיקר שעכשיו הוא מסודר כלכלית.

ועוד משהו לסיום, על האנשים שנמצאים בצמרת ההנהגה – נשיאים, ראשי הממשלה ושרים. אין כל צורך לעשות תחרות בסגנון של "מי מגנה במילים יותר חריפות". אף פעם לא הבנתי לשם מה נועד הגינוי? מה, אתם חושבים שאנחנו חושבים שאתם תומכים במעשים כגון אלו? ובכן, אנחנו לא באמת זקוקים להודעות הגינוי האלו והתפקיד שלכם איננו לגנות, אלא לפעול כך שמה שפחות מעשים כאלו יתרחשו בעתיד.

ראו גם:

http://www.ptneto.co.il/b/התקשורת_האלימה_והפוליטיקאים_המאוסים

"חדשות מסעירות: היום לא נפגע אף אדם בארץ"