סכינים בגוף האומה 2

{הערה: קטע זה הוא סאטירי ואין לייחס לנאמר בו שום משמעות אחרת או ניסיון לפגוע}

בעקבות אירועי השבועות האחרונים, להלן לקט תגובות עולמי:

בארץ

אבו מאזן: אינני מכחיש את השואה, אני פשוט סבור שהיא מעולם לא התרחשה. אגב, הייתי מוכן בשמחה לשאת ולתת עם מדינת ישראל, אילו מדינה כזו הייתה קיימת.

ח"כ איימן עודה ("הרשימה המשותפת"): אני בעד דו קיום. אין שום סיבה שערבים ופלסטינים לא יוכלו לחיות כאן בשלום זה לצד זה.

נתניהו לרשות הפלסטינית: מבקש שתמשיכו את גל הטרור לעוד כמה שבועות לפחות. אין לי סבלנות לפסטיבל התקשורתי לציון 20 שנה לרצח רבין (שיימשך כנראה 20 שנה...).

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן: נחלק לכל האזרחים אפוד מגן נגד סכינים. באפוד תותקן גם מצלמה עם חיבור לאינטרנט. ככה, במקרה של פיגוע, האירוע ישודר "אונליין" באופן אוטומטי כך שבמקום לצלם ולתעד את האירוע, אנשים בזירה יוכלו להתפנות גם למשימות פחות חשובות כגון השתלטות על התוקף וטיפול בפצועים.

"המחנה הציוני": למרות השקרים הבלתי נסבלים של אבו מאזן, אין לנו פרטנר אחר. לכן התכנית המדינית שלנו היא כדלקמן: לנהל משא ומתן עם אבו מאזן, להגיע אתו להסכם כלשהו, לחכות שהרשות הפלסטינית תפר את ההסכם, ואז שוב להאשים את ממשלת ישראל.

ערוץ 2: לאחר שעתיים שלמות של שקט, בהן היה נדמה שאנו צועדים לקראת שלום אזורי כולל מלווה בנירוונה קוסמית, הגיח לו, ככה פתאום ומשום מקום, פיגוע נוסף. אנחנו בהלם.

דובר משטרת ישראל: המשטרה עושה עבודה נהדרת ולראיה, אנשים ממשיכים לחייג 100 כאשר הם נתקלים באירוע בטחוני.

שופטי בג"ץ בעקבות ההסתה של הח"כים הערביים: איננו מצטערים על החלטתנו לאפשר למס' מועמדים מטעם "הרשימה המשותפת" להתמודד לכנסת (אף על פי שוועדת הבחירות פסלה אותם). במדינת חוק מתוקנת יש לאפשר ייצוג נאות לכל מגוון הדעות. בארה"ב למשל, ישנו הרי נשיא הפועל כנגד המדינה שלו ובעלות בריתה כבר מס' שנים, ולמרות זאת מערכת המשפט האמריקנית לא מונעת את כהונתו.

בעולם

ארה"ב לישראל: אנו מפצירים בכם שלא לעלות להר הבית על מנת שלא להרגיז את הערבים עוד יותר. הם גם ככה כועסים על כך שישראל נטפלת לילדים תמימים ברחוב - ילדים אשר קיבלו בבית חינוך למופת, ושלעולם לא היו מסוגלים לעשות את מה שהמצלמות שלכם מראות שהם עשו.

מזכיר המדינה ג'ון קרי: ישראל עושה שימוש מוגזם בכוח. חלק מהחשודים אפילו התלוננו שלאחר שהם ביצעו את התקיפה, כפתו את ידיהם עד להגעת כוחות הביטחון ואז הובלו כנגד רצונם לחקירה והעמדה לדין. בכלל, זה שאזרחים ושוטרים ישראלים מגנים על עצמם תוך כדי הרחקת הסכנה במהירות האפשרית – זו תופעה מדאיגה ומקוממת.

האו"ם: אסור לשכוח שישראל היא מדינה גדולה וחזקה עם אוכלוסייה אדירה של כ 8 מיליון איש היושבת על שטח עצום של כ 0.6% מהשטח הכולל במזה"ת. לעומת זאת, המיעוט הערבי המקופח והחלש מונה בסה"כ כ מיליארד איש, ושולט רק על כ 99.4% מהשטח במזה"ת. לפיכך, אנו בהחלט מצפים מישראל הן להתחשבות, והן לנכונות לעשות ויתורים מרחיקי לכת.

הצעות חוק חדשות

לקראת החגים, להלן מס' הצעות חוק חדשות:

הצעת חוק מס' 1:

קנס כספי כבד למי שמעלה פוסטים מיותרים וחסרי כל משמעות. עונש כבד יינתן גם למי שיעשה "לייק" לפוסטים שכאלו.

מעתה אין יותר "יום מקסים", "שבוע טוב", תמונה של כלב שאוכל גלידה או סרטון וידאו מבוים שבו חתולים רוקדים "הורה".

הצעת חוק מס' 2:

קנס כספי כבד על התנצלות קולקטיבית בסגנון של "אני מצטער אם פגעתי במישהו השנה".

מעתה, נאלץ להראות גדלות נפש אמיתית, ולא מזויפת. כך, במקרה ופגענו במישהו, נצטרך להתנצל מיד לאחר מכן, ולא חצי שנה אחרי. כמו כן, את ההתנצלות נצטרך להביע ישירות בפני האדם שנפגע, ולא בפני איזשהו "חייל אלמוני" שרירותי.

הצעת חוק מס' 3:

איסור מוחלט על הטסת ילדים מתחת לגיל 12 במחלקת תיירים.

מעתה, כאשר ניסע לנפוש איפשהו ברחבי הגלובוס, נוכל לפתוח את החופשה הנינוחה לאחר טיסה נעימה, ולא נצטרך להגיע ליעד סחוטים ועצבניים, אחרי שבמשך 5 או 10 שעות צרחו לנו באוזניים, בעטו לנו בכיסא מאחורה, וחסמו לנו את המסדרון בדרך הבלתי אפשרית לשירותים.

עבודה עברית חלק ג' - העובדים

{הערת המערכת: זהו מאמר אותו ערכתי עבור בלוג אחר "ינון עצבני"

אזהרה: האחריות על קריאת הטור היא על המשתמשים בלבד, ואין המערכת אחראית למה שיקרה לקוראים כתוצאה מכך}

המאמר המלא בקישור הבא:

http://www.ptneto.co.il/b/עובדים_עלינו

עבודה עברית חלק ב' - מנהלים

{הערת המערכת: זהו מאמר אותו ערכתי עבור בלוג אחר "ינון עצבני"

אזהרה: האחריות על קריאת הטור היא על המשתמשים בלבד, ואין המערכת אחראית למה שיקרה לקוראים כתוצאה מכך}

המאמר המלא בקישור הבא:

http://www.ptneto.co.il/b/מה_התפקיד_שלי_מומלץ_לסמנכ_ל_

עבודה עברית חלק א' - משאבי אנוש

{הערת המערכת: זהו מאמר אותו ערכתי עבור בלוג אחר "ינון עצבני"

אזהרה: האחריות על קריאת הטור היא על המשתמשים בלבד, ואין המערכת אחראית למה שיקרה לקוראים כתוצאה מכך}

המאמר המלא בקישור הבא:

http://www.ptneto.co.il/b/_תודה_לחגית_ממשאבי_אנוש_

הוצא מהקשרו

- מבחינת אמצעי התקשורת, החדשות הכי טובות הן החדשות הרעות...
- בישראל, התקשורת אינה מסקרת את המציאות, אלא יוצרת אותה.
(מתוך טור הדעה "סכינים בגוף האומה")

סכינים בגוף האומה (על התקשורת הישראלית)

{הערת המערכת: זהו מאמר סאטירי/פילוסופי אותו ערכתי עבור בלוגר אחר: ינון בוים. 

מומלץ מאד לשים שכפ"צים...}

לא ברור מדוע מהדורות החדשות של סוף השבוע הרבו לסקר את אירוע הדקירה במצעד הגאווה בירושלים.

אצלנו, ביום שיעבור ללא אף דקירה, צריך לפתוח את מהדורת החדשות כך: "היום לא הייתה אף דקירה בארץ".

בהזדמנות זו אני רוצה לפנות לכל הרוצחים ולכל אלה השוקלים לעסוק במלאכה זו בעתיד. אולי תחשבו פעמיים? אבל יש לי עוד בקשה: אם כבר החלטתם ללכת על זה בכל זאת - השתדלו לבחור את הקרבן בקפידה. השתדלו שזה לא יהיה נציג המזוהה עם מגזר מסוים, על מנת לא לאפשר לתקשורת ולפוליטיקאים לחגוג. מעכשיו השתדלו להימנע מרצח של: מתנחלים, שמאלנים, חרדים, ערבים, להט"בים וילדים פלסטינים. כי מה בסך הכל אנחנו מבקשים? להתיישב מול הספה ולצפות באחת מתוכניות הראליטי המטופשות. אבל מה, בגללכם כל לוח השידורים משתנה, התקשורת יוצאת מדעתה, הפוליטיקאים יוצאים מהחורים ומרק צוקרברג צריך לקנות שרתים חדשים שיוכלו לאחסן את כל התגובות של עדר הגולשים. למה להפר את שלוות העולם? אתם יכולים פשוט להרוג "סתם" אנשים רגילים, כמו שאתם עושים כל יום, והעולם ימשיך לנהוג כמנהגו. הרי ל"סתם" אנשים אין אימא, אבא או אחות. הם יקבלו מקסימום ידיעה קטנה בעמוד פנימי בעיתון, או פוסט קטן. זה לא יפריע לאף אחד.

זה לא במקרה שהתקשורת כל כך מזדרזת להכריז על "מצב חירום" או "מלחמה" לאחר אירועים נקודתיים כאלו.

בואו נחשוב לרגע, מי עשוי להרוויח ממצב של הסלמה או מלחמה? החיילים הנאבקים בחזית ומסכנים את חייהם – בטח שלא. האזרחים החשופים בעורף – וודאי שלא. המשק שנפגע כלכלית – גם כן לא. אז מי? רק אמצעי התקשורת. הרי במצב של מלחמה אנשים מרותקים לטלוויזיה יום ולילה, והקריינים, הכתבים והפרשנים הופכים לכוכבים בלתי מעורערים, שאי אפשר בלעדיהם.

צריך להבין: חדשות רעות זה עסק טוב מאד, ועבור אמצעי התקשורת, החדשות הכי טובות הן החדשות הרעות.

אחת השיטות שפותחו בארץ כדי ללבות את היצרים ולחמם את האווירה, היא שיטת מכבסת המילים. המטרה היא כאמור לנסות ולגרום להסלמה טוטאלית, כדי להגדיל את הרייטינג. "מצב חירום לאומי"? "מלחמה"? כנראה ששכחתם מה היה ב"צוק איתן" ו"מלחמת לבנון השנייה" (שלא לומר יום כיפורים ו"שלום הגליל").

אין זה גם מקרי שביטויים מופרכים אחרים כגון "פשע שנאה" או "מתקפת טרור יהודי" הפכו לשגרה. מה זאת אומרת "פשע שנאה" - ואם זו הייתה "סתם" דקירה של פלוני את אלמוני על ויכוח על מקום חניה או בדיסקוטק, אז זה היה פשע ממניעים הגיוניים וסבירים? ומה זאת אומרת "מתקפת טרור יהודי" – תגידו השתגעתם? טרור זה פשע מאורגן, עם היררכיה, עם תשתיות, עם זרועות, עם משאבים, עם תמיכה של משטרים שלמים. לא כל פגיעה אכזרית בחפים מפשע היא בהכרח טרור.

אפשר לומר בשקט שבישראל, התקשורת אינה מסקרת את המציאות, אלא יוצרת אותה.

אבל, אל תעשו לעצמכם חיים קלים. זה לא רק התקשורת, זה גם הציבור – אנחנו. לאחר אירועי סוף השבוע, העלנו אלפי פוסטים בפייס שרובם ככולם פשוט אותו הדבר. הפכנו לעדר של חנפנים מזועזעים ומתלהמים, שאיבד כל פרופורציה. הלו? מלחמת העולם השלישית עוד לא פרצה והאיראנים עדיין לא תקפו אותנו עם פצצת אטום. ומה עוד? כאשר מתרחשים אירועים כאלו מיד קופצים ובאים כל מיני חכמולוגים שדורשים להגדיל מיד את "התקציב למאבק בפשעים מסוג זה" (ידעתם שיש תקציב כזה?). זה בערך כמו שתהיה מחר תאונה קשה באיילון צפון ואז יבוא לאולפן נציג ארגון הנהגים החופשיים וידרוש את הגדלת תקציב משרד התחבורה לטיפול בכבישים מהירים בתוך ערים גדולות.

הלו, ממה אתם כל כך מזועזעים? מה חשבתם, שכאן בארץ הקודש אין מטורללים ומופרעים? מה חשבתם, שאנחנו איזה זן קדוש ונעלה במיוחד, שמשוגעים כאלה יש רק בצרפת וארה"ב? אם אתם רוצים לטפל בתופעת האלימות בחברה הישראלית אז בואו נתמודד עם שורשי הבעיה אבל זעזועים וגינויים הם חסרי כל טעם.

בכלל, אני מציע שנכריז על יום בשנה (אבל רק יום אחד) שיקרא בשם: "יום המתלוננים והמתלהמים הכלל ארצי".

מה שעוד מעצבן אותי הם אותם פוליטיקאים שקיוויתי לא לשמוע מהם עד מערכת הבחירות הבאה (האמת היא שקיוויתי לא לשמוע מהם בכלל), הרוכבים על הפסטיבל התקשורתי הזה על מנת להזכיר לכולם את קיומם, ובכלל זה את העובדה ש"הממשלה לא מתפקדת" ו"ראש הממשלה נכשל".

אני בטוח שיש לפחות כמה רוצחים פוטנציאלים שישבו בבית ותכננו לפגוע בקרוב במישהו מהקהילה הלהט"בית אבל עכשיו, אחרי שהם שמעו את איציק שמולי טוען שגם הוא שייך לקהילה, אין ספק שהתוכניות שלהם ישתנו. אם זכרוני אינו מטעני, נדמה לי שאיציק שמולי זה אותו אחד שניצל את הנאום הראשון שלו בכנסת כדי להתלונן על כך שפיטרו את אבא שלו, לא? אבל מה שאני בטוח זוכר, זה שהוא היה מראשי המחאה החברתית ב-2011. העיקר שעכשיו הוא מסודר כלכלית.

ועוד משהו לסיום, על האנשים שנמצאים בצמרת ההנהגה – נשיאים, ראשי הממשלה ושרים. אין כל צורך לעשות תחרות בסגנון של "מי מגנה במילים יותר חריפות". אף פעם לא הבנתי לשם מה נועד הגינוי? מה, אתם חושבים שאנחנו חושבים שאתם תומכים במעשים כגון אלו? ובכן, אנחנו לא באמת זקוקים להודעות הגינוי האלו והתפקיד שלכם איננו לגנות, אלא לפעול כך שמה שפחות מעשים כאלו יתרחשו בעתיד.

ראו גם:

http://www.ptneto.co.il/b/התקשורת_האלימה_והפוליטיקאים_המאוסים

"חדשות מסעירות: היום לא נפגע אף אדם בארץ"

אקזיט? לא בכל מחיר... (על משמעותה של הצלחה עסקית)

{הערת המערכת: זהו מאמר דעה משותף לי ולבלוגר אחר: ינון בוים}

לצערנו, היום המדד היחידי להצלחה עסקית הוא הכסף, וכאן אנחנו טועים. בואו ונראה למה.

כמה פעמים שמעתם על איזה צעיר מחונן, יוצא 8200 או ממר"ם, שהקים סטארט-אפ בעמק הסיליקון ומכר אותו במאות מיליונים לאיזה חברה אמריקאית? הרבה אה. אבל כמה פעמים שמעתם או התעניינתם במוצר או השירות שאותו הוא מכר. במלים אחרות, כמה פעמים התעניינתם בתועלת האמיתית שהוא בעצם הביא? לא הרבה אה.

רגע, יכול להיות שזה גאדג'ט שהולך לגרום לכך שבני נוער יתמכרו למשחקי מחשב במקום להכין את שיעורי הבית וללכת לחוג הוקי, ויכול להיות בכלל שזו תוכנה לאבטחת מידע שנועדה כדי להגן מפני תכנה לפריצת מידע (ווירוס), שאותו פיתח ישראלי אחר...

אפשר להתווכח אם צריך לייצר סיגריות או אלכוהול, שהרי מצד אחד העולם היה כנראה מקום טוב יותר בלי כל זה ומצד שני, המוצרים האלה גורמים להנאה לא מבוטלת בקרב המשתמשים וזו בהחלט יכולה להיחשב כתועלת. נכון? לא כל כך, משום שהצורך בהנאה הזו (או התועלת) קיים רק בתנאי שכבר נחשפנו לזה. אילו לא היו מגלים לנו את סגולות הטבק מלכתחילה, כנראה שזה לא היה חסר לנו במיוחד... זו גם לא חכמה גדולה לגרום לאנשים להתמכר למשהו ואז לטעון שזהו מוצר מבוקש...

ועוד משהו: אם לא נייצר ווירוסים, ולא נייצר גם את האנטי – ווירוסים, נראה לי שכולם יסתדרו יופי עם זה.

בעולם מתוקן (כלומר בעולם כמו שהיה פעם), הצלחה אינה נמדדת רק על בסיס עובר ושב. יתרה מכך, מן המפורסמות היא שאדם אינו נטמן בחלקת אבותיו כאשר חבילת דולרים באמתחתו. אם כך, כנראה שלא פחות חשוב מהתוצאה (יתרה) זה הדרך, וכנראה שכדאי שנשאיר מאחורינו עוד משהו חוץ מאשר תדפיס תנועות.

אפשר לייצר מה שרוצים, ואפשר שמה שאנחנו מייצרים רווחי מאד ואפשר שפחות, אבל חשוב תמיד לשאול האם המוצר או השירות שאנחנו מספקים אכן מועיל.

אז הגיע הזמן לנסח את הכלל הראשון:

כסף איננו מטרה, אלא אמצעי. אמצעי כדי לייצג את התועלת האמיתית שאנו מביאים לסביבה, ואמצעי כדי לייצג את התועלת שאנחנו מייחסים לתוצרת של הסביבה.

אם כך, אז מה ההבדל בעצם בין צעיר שמוכר גאדג'ט חסר כל תכלית (שלא לומר מזיק) ב 100 מיליון דולר ובין מישהו שנכנס לבנק ושודד 100 מיליון דולר? ההבדל היחידי הוא כנראה שהדבר השני אינו חוקי, מה שמביא אותי לנושא השני: הגבול הדק שבין חוק, צדק ומוסר.

אנשי עסקים שעושים הרבה כסף על גבי הציבור, ופוליטיקאים ואנשי ציבור שמפרסמים את עצמם על חשבון הציבור, מתהדרים לעתים קרובות בכך שמה שהם עושים הוא "חוקי", מה שאומר שככל הנראה נעשה מעשה לא צודק, לא מוסרי ושנגרם עוול אישי או ציבורי - רק שהמחוקק המקומי עדיין לא הספיק למסד את החקיקה שתאסור על אותו מעשה.

אז הנה לכם הכלל השני:

חוקים אינם מטרה, אלא אמצעי. אמצעי כדי ליצור עולם צודק יותר, והוגן יותר.

הסיבה היחידה שיש חוקים בעולם, היא שישנם אנשים לא מוסריים ושלכל אחד יש מצפון שונה. אם כל האנשים בעולם היו מוסריים – לא היה צורך באף חוק. כל יום נחקקים בעולם חוקים נוספים, כדי למנוע מעשים לא מוסריים שהיו "חוקיים" עד היום. ולכן העובדה שמשהו נעשה "לא בניגוד לחוק" לא הופכת אותו למוצדק.

אז יכול להיות שבעצם אין הבדל עקרוני בין שודדי בנקים וסטארט-אפיסטים ישראלים בעמק הסיליקון?

ראו גם:

http://www.ptneto.co.il/b/עוד_כיוון_אפשרי_גם_חוקי_וגם_מוסרי_

אקזיט בעמק הסיליקון. כמה זה עולה לנו?

המדינה - זה אנחנו

{הערת המערכת: זהו מאמר דעה משותף לי ולבלוגר אחר: ינון בוים}

בישראל, נפוץ מאד השימוש השכיח והקלוקל במונח: "המדינה". ובכן, מהי משמעות המילה?

לואי ה 14 אמר: "המדינה - זה אני" כדי לבטא את מהות השלטון האבסולוטי והריכוזי אותו ייצג, אבל נדמה שגם היום, כמעט 400 שנה אחרי, לפחות בארץ ישנם רבים הסבורים שכל מה שצריך לעשות זה להפקיד את השלטון בידי אנשי סגולה, אשר ייטיבו וידעו להנהיג את פשוטי עם.

מאז קום המדינה כבר כיהנו בכל התפקידים האפשריים אינסוף אנשים, אינספור קואליציות, ממשלות, ראשי ממשלה, שרים, ראשי עיר, מפכ"לים, רמטכ"לים ומנכ"לים. אבל מה, רוב רובם של בעלי התפקידים לא הצליחו במיוחד (וזאת בלשון המעטה, אם קוראים את דוחות מבקר המדינה...). יוצאים דופן כמובן הם אלה שנרצחו או מתו בטרם עת שכן אלו תמיד היו מושלמים, ותמיד יהיו חסרים.

כל בעלי התפקידים האלה הגיעו ויגיעו מתוכנו. הם ישבו בסלון כמונו וקיטרו, הם עמדו ברחובות וצעקו "צדק חברתי", הם הפגינו בכיכרות "מושחתים נמאסתם" והם רצו "עתיד טוב יותר לילדים של כולם". אבל אז הם כבשו בצורה דמוקרטית את השלטון (או קיבלו מינוי פוליטי או שסתם דוד שלהם סידר להם), נכנסו לתפקיד ואז: הצליחו לעשות עבודה פחות טובה מקודמיהם.

אז ככה: מדינה היא בסך הכל ארגון (או סדר) מדומיין, שמתקיים רק בזכות האמונה של האנשים שחיים בתוכה (ומחוץ לה) בסדר הזה. ה"מדינה" - זה אנחנו. אם משהו לא בסדר ב"מדינה" אז משהו לא בסדר אתנו, ואם לא הצלחנו עד עכשיו (7 עשורים !) אז יכול להיות שאף פעם כבר לא נצליח.

מה שעוד מפתיע, הוא הקונצנזוס בדבר זכותם של מגזרים או אנשים מסוימים "לקבל כסף מהמדינה". ספורטאים, אמנים, נכים, נפגעי צה"ל ומי לא? לכולם מגיע! באמת, באמת שמגיע! אבל מי משלם להם? "המדינה"? הצחקתם אותי. אתם משלמים להם! צריך להבין, הארגון שנקרא "מדינת ישראל" איננו גוף עצמאי ונפרד. לצערנו, זה ארגון שאינו עובד למחייתו ואין לו כסף משלו. אין ל"מדינה" גם אוצרות או משאבים משלה. הכל שייך לאזרחים, לנו, וכל הכסף הזה בא מאתנו (בצורה של מסים ותמלוגים).

אם אתם באמת חושבים ש"המדינה" צריכה לממן נסיעה של איזו מתאבקת בסגנון יווני-רומי לקירגיסטן (איפה זה?) אז זכותכם. רק לפני זה תשאלו את עצמכם בבקשה שתי שאלות: א. האם זה יותר חשוב לכם למשל, מסלילת רכבת מהירה לעבודה? וב. האם הייתם מוכנים לתרום מכספכם האישי לנסיעה הזו? תשאלו את עצמכם את השאלות האלו גם בכל פעם שאתם מביעים הזדהות עם חבר, שכן או סתם מישהו שראיתם בטלוויזיה, ואתם ממש בטוחים "שהמדינה עשתה לו עוול".

ומה זאת אומרת "המדינה צריכה לדאוג לכך שמפעלים לא ייסגרו"? מדוע צריך לסבסד מפעלים לא רווחיים? מדוע צריך לעזור דווקא לעובדים האלה? מה עם עצמאים שמנסים לקדם מיזמים עסקיים שונים בארץ, בזמנם ועל חשבונם. מעולם איש לא שאל מדוע "המדינה" לא עוזרת להם. מדוע הם פחות חשובים מאחרים?

ומה פשר ההתבטאויות בסגנון של: "תודה למפעל הפיס", "האירוע בחסות ראש העיר", "תודה לשרה", "ביטוח לאומי אתך ברגעים החשובים של החיים", "בזכות מנכ"ל הטוטו" ועוד המון "תודות" לכל מיני בעלי תפקידים.

איך שאני מקנא בכל בעלי התפקידים האלה. הם בטח מאוד עשירים אם הם יכולים לממן באמצעות ההון הפרטי שלהם הקמת כבישים, אצטדיונים והיכלי תרבות מפוארים.

אז זהו שלא, כי עובדי הציבור הם לא אלה שמשלמים. הם אוספים הרבה מאוד כסף מהציבור בשביל לחלק אותו מחדש, בדרך כלל בצורה לא כל כך טובה, כאשר חלק משמעותי מהתקציב הולך לפרסום ויחסי ציבור עבורם באופן אישי ועבור הארגון שבראשו הם עומדים. אני עדיין לא הבנתי לשם מה צריך לעשות פרסומת לחברת החשמל, מס הכנסה, בנק ישראל ומשרד המשפטים. מה יש להם תחרות? יש לי עוד אפשרויות? הלו, זה הכסף שלנו! לא חבל?

עובדי הציבור מקבלים משכורת שבין 40,000 לבין 100,000 ש"ח לחודש, לא כולל תנאים סוציאליים, הטבות וטובות הנאה לכל החיים. במקביל הם גם בונים לעצמם אחלה תדמית ויוצרים קשרים חשובים מאד עם אנשים חשובים מאד (כל זה גם כן על חשבוננו). בקיצור, הם עושים עלינו קופה ממש לא רעה. (יכול להיות שצריך לעדכן את הנוסחה מ"עובדי ציבור" ל "עובדים על הציבור"?)

הם מספרים לנו שהם נתנו "מיליונים לניצולי שואה", "עשרות מיליונים לקשישים" ו"מיליארדים לעיירות הפיתוח" כאילו שזה מכיסם האישי, וכאילו שזה ברור מאליו שעזרה למפעלים בפריפריה עדיפה על פני בניית כבישים ומחלפים. הם רוצים שנבחר בהם שוב. הם רוצים שנבחר בהם במקום מי שעכשיו, כי הם הרי יודעים לחלק יותר טוב את הכסף שלנו. ואנחנו, נמשיך להאמין שכל פעם שאנחנו מצביעים, אנחנו משפיעים. נמשיך להצביע למועמד המועדף עלינו ואחרי שנתאכזב, נמשיך גם לקטר ולהגיד ש "המדינה" לא בסדר.

אז מה עושים?

קודם כל וראשית כל עלינו לשנות את הגישה ולהבין את הדברים הבאים:

• הצלחה או כישלון ברמה הלאומית אינם תוצאה של בחירת איש ציבור (או בעל תפקיד) כזה או אחר.
• למרות שלכולם באמת מגיע ואנחנו באמת רוצים לעזור לכולם – אין אפשרות כזאת.
• אין כל צורך להודות ל"מפעל הפיס" או לראש העיר.
• שורש הבעיה הוא אנחנו עצמנו, כל אחד מאתנו.

ומה לא בסדר אתנו? על זה נדבר באחד המאמרים הבאים.

ראו גם:

http://www.ptneto.co.il/b/המדינה_זה_אנחנו

יום הבסטיליה. מה הקשר בין צרפת שלפני המהפכה ובין ישראל של היום?

השכלה גבוהה? לא בבית ספרנו

{הערה: קטע זה הוא סאטירי ואין לייחס לנאמר בו שום משמעות אחרת או ניסיון לפגוע}

משרד האוצר החליט על קיצוץ נרחב של מאות מיליונים בהשכלה הגבוהה.

התגובות הסוערות לא אחרו לבוא:

ועד ראשי האוניברסיטאות: "עד עכשיו היה לנו מספיק כסף כדי ללמוד יותר ויותר על פחות ופחות. מעתה נצטרך להסתפק בלדעת פחות ופחות, על יותר ויותר. בשנה הבאה כנראה שנפתח מחלקה חדשה למדעי הויקיפדיה".

נציגי המרצים מתחום מדעי הרוח והחברה: "זו החלטה רעה, שכן היא פוגעת אנושות ביכולתנו להסתובב בעולם ולהשמיץ את מדיניות ישראל".

יו"ר התאחדות הסטודנטים: "גזירה קשה מאד עבורנו. עכשיו יהיו פחות קורסים, פחות מבחנים ופחות עבודות להגיש. לא יודע איך נסתדר עם זה".

גורם בכיר בממשלה: "החלטנו להעביר כספים רבים מההשכלה הגבוהה לישיבות לאחר שהשתכנענו שפיתוח המשק וביסוס עליונותה הצבאית של ישראל אינו קשור כלל להשכלה וקידמה, אלא ללימוד תורה והאמונה שהכל פשוט יסתדר איכשהו".

מנהיגי העדה החרדית ברכו על ההחלטה ואמרו: "אנחנו הרי מתנגדים ללימודי הליבה (השכלה בסיסית) אז שנתמוך בהשכלה גבוהה?". לדבריהם: "הגענו להישגים כבירים גם בלי שום השכלה כללית ולראיה, הציבור החרדי ממשיך להצביע לנו פעם אחר פעם".

סטודנטים בארץ. למצולמים אין קשר לכתבה.