השבוע טסתי לקפריסין (היוונית), אבל לא באמת הגעתי
לשם.
אז ככה:
התיירים – רוסים.
סוכני נסיעות מקומיים, פקידי קבלה, מלצרים, מוכרים
בחנויות וכל מי שאתם רוצים – רוסים.
השפה המקומית – רוסית.
במועדונים – קאריוקי ברוסית.
הכרוז בשדה התעופה, השלטים, המפות – נו טוב, אתם כבר
מבינים לבד.
ואם אתה בטעות אומר משהו כמו "קליספרה"
(ביוונית: ערב טוב), אז מביטים בך כאילו הרגע צנחת מצפון המאדים. בשלב מסוים כבר
חשבתי להתחיל לשלם ברובלים במקום ביורו.
אז פצ'ימו פרוסקי? (בתרגום לעברית: למה רוסית?)
בהתחלה חשבתי שפתחו שם חנות לטרננינגים, מועדון שחמט
או עסק להעתקת תוכנות לא חוקיות. אח"כ גיליתי את הסיבה העיקרית: אנשי עסקים ממוצא
אוליגרכי כלשהו השתלטו על האי והתוצאה: התרבות הקפריסאית האותנטית נמחקה כמעט
לחלוטין. אז בסדר, יש איזה מסעדה בכפר קטן באמצע שומקום ששם מדברים יוונית ואוכלים
סופלאקי ואם אתה רוצה, אתה יכול לקפוץ ראש אל רחבת הריקודים בסגנון קפריסאי חופשי
לצלילי הבוזוקי – אבל זהו היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. זה טיפה בים התיכון.
זה מעט מדי ומאוחר מדי בשעות הלילה.
וזה עדיין לא כל התרמית, כי מילא אם היו מיידעים אותי על כך מראש, ואז ייתכן שהייתי מגיע ועוד יותר ייתכן שלא, אלא שבאינטרנט ובמדריכי הטיולים משום מה אף אחד לא טורח לציין "פרט שולי" שכזה. יש לעדכן לאלתר את כל הספרים. למשל, את "המדריך למטייל בקפריסין" צריך להחליף ב "המדריך למטייל הרוסי בקפריסין" ואת "קפריסין למשפחות" צריך להחליף ב "קפריסין למשפחות חד הוריות".
בוא נאמר כך, אם ביום הראשון שלי שם שמחתי על כך
שניצלתי מדריסה (הם נוהגים בצד שמאל, והסתכלתי לכיוון ההפוך...), אז ביום האחרון,
אחרי כל מה שעברתי, הצטערתי על כך שלא נדרסתי כבר בהתחלה...
לסיכום: נסעתי לקפריסין ונחתתי בשלוחה של רוסיה.
בפעם הבאה אנסה לקחת טיסה למוסקבה, ואולי ככה אגיע
סוף סוף לקפריסין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה