סה"כ צפיות בדף

על הבלוג

על עורך הבלוג: גור מיטלמן עוסק בהוראה, מחקר ופיתוח הקשורים לתחום האנרגיה.
במקביל הוא גם כותב טורי דעה בלתי מתפשרים על הנושאים הבוערים של ימינו, ולא חדל לתאר בדרכו הייחודית את המציאות באזורנו.

יום שבת, 18 ביולי 2015

לא שחור ולא לבן (על גזענות נוסח ישראל)

{הערת המערכת: טור דעה זה הינו משותף לי ולבלוגר אחר: ינון בוים}

"היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?" אמר הנביא ירמיהו. למזלו של הנביא, הוא אינו חי בתקופה הנוכחית משום שהיום היו מאשימים אותו מיד בגזענות בשל השימוש במילה "כושי". האמת היא שירמיהו בכלל לא חשב על זה, והכוונה במשפט שלו היא שאדם (או אפילו עם) אינו יכול לשנות את אופיו באופן מהותי. אבל מה זה משנה? פה היו מרשיעים אותו מיד חד וחלק, ואנחנו היינו צריכים לחפש לנו נביא אחר.
גם "הכושים העבריים" מדימונה לא ממש מתביישים בכינוי. אבל עושה רושם שבשנים האחרונות החברה שלנו החליטה שמחיקת המילה "כושי" מהלקסיקון פוטרת אותה מהמאבק האמיתי בגזענות, ומנקה אותה סופית מכל אשמה.

אנחנו חברה גזענית אבל זה לא הכל, אנחנו גם עצלנים. שילוב יוצאי אתיופיה למשל באופן מלא בחברה זה תהליך קשה: זה מדיניות קליטה, זה חינוך, זה סובלנות, זה סדר עדיפויות. בקיצור: קשה. אבל אנחנו ישראלים, לא? וישראלים עושים קיצורי דרך. אז במקום להתאמץ, החלטנו לעשות תיקונים קלים של טרמינולוגיה.
אז החלטנו ש"כושי" זו מלה אסורה כי באנגלית זה יוצא "Negro" וזו נחשבת למילת גנאי. וחוץ מזה, למונח "כושי" אין מקבילה בצד השני של המתרס. הרי "שחור" זה הפוך ל"לבן" ו"אפרו-אמריקאי" זה נניח הפוך ל"מזרח אירופאי" אבל "כושי"? מה ההיפך של זה?
נהדר, מצאנו את הבעיה. עכשיו הכל בסדר. כל עוד נשמיט את המלה "כושי" ונסתפק רק ב: "שחור", "כהי עור", ו"אפרו-אמריקאי" אז הכל בסדר גמור, כי זה בסדר גמור לתייג ולסווג אנשים רק על פי צבע עורם, במיוחד אם מדובר בצבע מסוים ("אתיופים"). שמעתם פעם מישהו אומר "אחינו בהירי העור" או "קהילת המזרח אירופאים"?

אז מה, יוצאי הונגריה הם סתם ישראלים אבל יוצאי אתיופיה הם "אתיופים"? מה נותן לנו הצורך הזה לתייג ולקטלג קבוצות מסוימות באוכלוסיה? ("האתיופים", "הגרוזינים", "הרוסים") אולי זו הנטיה להכליל היכן שאפשר, אולי זה הצורך בתחושת עליונות ועודף חשיבות, ואולי זה גם הצורך להזהיר.

ואי אפשר הרי לכתוב טור על גזענות בלי לדבר (קצת) על גדולי הגזענים בחברה הישראלית כלומר: התקשורת, הממסד והאליטות. אני מודה, לא בדקתי זאת, ואם אני טועה קבלו את התנצלותי מראש, אבל אני מרשה לעצמי לנחש שכל המגישים הבכירים בטלוויזיה לא חיים בשכונות שבהן מרבית הדיירים הם שחומי עור ואף לא מחפשים את מעונם במקומות כאלו מלכתחילה. אני גם די בטוח שאם היה מתברר להם שזה המצב הם היו מעתיקים את מקום מגוריהם מיידית. כנ"ל בקרב קציני צבא בכירים, שרים, שופטים, אנשי אקדמיה ועוד. אבל מה? העיקר שהם עומדים או יושבים בתוך המסך שלכם וכל כך מזדעזעים מתופעות גזעניות, עד שהמסך שלכם הופך מלבן לשחור.

לאחרונה, בעת הפגנות יוצאי אתיופיה, שודרה בטלוויזיה כתבה על בעלי דירות שנמנעים מלהשכיר דירות לבני העדה האתיופית. מיותר לציין שבתום הכתבה פניהם של מגישי המהדורה נראו מופתעים עד כדי חיוורים כשלג תוך כדי שהם מלמלים משהו כמו "זה לא ייאמן". אין ספק, זו הפתעה בסדר גודל של התגלית שהעולם עגול ולא שטוח.
מעניין כיצד מסקרים אמצעי התקשורת את הסוגיה האתיופית בימים כתיקונם. מה, יכול להיות שכל הנושא הזה בכלל לא מעניין אותם, אבל בגלל שכעת יש הפגנה גדולה אז שידור של כתבה כזו מביא רייטינג? לא, לא יכול להיות. הם הרי עיתונאים הגונים. הבעיה היא רק בעלי הדירות.

אז לא, הבעיה היא לא בעלי הדירות. בעלי הדירות הם אנשי עסקים פרקטיים ומנוסים, שמזהים מקילומטרים לקוחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ולא רק יוצאי אתיופיה. הבעיה היא כמו שאמרנו: חוסר הנכונות של החברה כולה לקחת חלק בתהליך השילוב של בני העדה.

ומה יוצא לנו מכל זה? הפסד גדול. כלכלה עוסקת בתועלת (או מיקסום התועלת) וכדי להפיק תועלת צריך קודם כל - אנשים טובים. הואיל והחוכמה והכשרון אינם נחלתם הבלעדית של עדות מסוימות, אלא קיימים ונמצאים בכל, לרבות יוצאי אתיופיה, אז אי שילובם של הנ"ל בחברה אקויולנטי פשוט לפגיעה מובהקת בפריון ובייצור. כלומר, כל הסיפור הזה הוא לא רק פגיעה באתיופים, אלא פגיעה בכולם.

ונסיים בעוד תופעה מקוממת, והיא החנפנות, הלקקנות והאפליה המתקנת כלפי אוכלוסיית כהי העור (וואו, איזה מזל שנזהרתי לא לומר "כושים"). יש לי הצעה מהפכנית: שלא תהיה אפליה, ואז לא יהיה צורך באפליה מתקנת. אני מציע להעניש בחומרה את המפלים והגזענים, במקום להיות צבועים. אין צורך ששדר כדורגל יפריז במחמאות כלפי שחקן ממוצא אתיופי כשהוא מנתח את יכולתו המקצועית. אין גם צורך להצטלם במיוחד עם ילד שחום עור בתשדירי הבחירות. אפשר פשוט להסתפק בהתייחסות שווה לכולם תמיד. אפשר לדאוג לשבויים ללא קשר לצבע עורם, ואפשר להתייחס בסובלנות לספורטאי זר מקמרון גם אחרי שעשה טעות, ולא להעלות אותו באותו יום על מטוס, או חס וחלילה להציע לו לחיות בכלוב. אפשר פשוט להחליט שכולנו בני אדם.

באחד הטורים האחרים ניסינו להסביר ש"המדינה" היא הציבור עצמו ("המדינה זה אנחנו'). אין משמעות רבה להצהרה בסגנון של "המדינה מושחתת", הואיל וכל נבחרי הציבור, עובדי הציבור ומשרתיו מגיעים מתוכנו, התחלפו בתפקידם כבר קרוב ל 7 עשורים ו... עדיין אנחנו לא מרוצים. הנורמות השלטוניות לא נוצרו יש מאין, והן תוצאה ישירה של חינוך ותרבות. כך גם בעניין הגזענות: אף תינוק לא בא לעולם עם דעות קדומות בנוגע לעדה האתיופית.
לכן, הפתרון יכול לבוא רק מלמטה כלומר, שינוי יסודי בחינוך ובתרבות החל מגיל הינקות והלאה. נכון, זה לא ימגר את תופעת הגזענות בשנים הקרובות אבל אולי בעוד כמה דורות נתחיל לראות תוצאות.
נכון, זו דרך הרבה יותר קשה ותובענית מאשר סתם להאשים את הממשלה אבל - זו הדרך הנכונה.

אז מה דעתכם – אפשר להתחיל בשינוי כבר מהיום?

 בעיית הגזענות בארץ. האם מצאנו סוף סוף את הפתרון?

2 תגובות:

  1. הכינוי "כושי" נגזר מהשם המקראי לאתיופיה - כוש. קראתי על טענה שבעצם זה התייחס לאזור סודן של ימינו.

    השבמחק